פסק-דין בתיק ת"ק 27325-10-12

1.         לפני תביעה כספית לתשלום סך של 10,000 ש"ח, בגין הפסד הכנסה.

2.         לטענת התובעת, היא מתפרנסת ממתן שיעורים פרטיים לתלמידים. לדבריה, הנתבע, אשר גר בשכנות אליה, בקומת קרקע, בבניין בו היא מתגוררת, בקומה השלישית,  משבש את חייה, מטריד אותה מקלל ומשפיל אותה לפני תלמידיה. מאחר והתלמידים מפחדים מהנתבע, הם חדלו מלבוא אליה לשיעורים פרטיים, ונגרם לה נזק כספי.  משכך, היא זכאית לפיצוי בגין לשון הרע ובגין עוגמת נפש בסך של  10,000ש"ח.

הנתבע מצידו טען, כי המדובר בתביעה שניה שמגישה התובעת נגדו בגין אותו עניין ואשר  נמחקה (ת"ק (נצ')15239-07-11). לטענתו, אין כל ממש בטענות התובעת ודינן להידחות.

3.         למען הסר ספק יצויין, כי הגם שהתובעת העלתה בכתב התביעה טענה, אם כי בלשון רפה,  כי התנהגות התובע כלפיה מהווה עילת לפיצוי בגין לשון הרע, הרי שבדיון זנחה את טענה זו וטענתה היחידה היתה בעניין עוגמת נפש שנגרמה לה, כתוצאה מהתנהגותו של התובע כלפיה, ושבגינה זכאית היא לפיצוי כספי.

4.         ביום 29.10.2013 התקיימה לפני ישיבת הוכחות במעמד הצדדים. מטעם התובעת העידו 3 עדות.

5.         לאחר ששמעתי את העדויות, התרשמתי, כי בין בעלי הדין מתנהל סכסוך ארוך שנים, במסגרתו אף מתנהלים בימים אלה הליכים משפטיים נוספים (ע' 1 ש' 13 לפרוטוקול), ביניהם הליך פלילי.  

מעדותה של התובעת עולה, כי התביעה דנן נועדה, למעשה, לחנך את הנתבע, על מנת שינהג כלפי התובעת בכבוד, וכדבריה: " האם אפשר בארץ להגן על כבוד או רק כסף...אין כבוד במדינה לאדם כמוני...בפחות כסף אני מוכנה את התביעה  אבל אם הוא ישלם אז הוא לא ידבר. סיבה יותר חשובה, אני עזרתי לו כשנפטרה אשתו...אני עזרתי לו... לא מדובר בכסף, זה רק כדי שאוכל  לחיות  בשקט. [הנתבע] אדם לא טוב. אני מאחלת שילך לבית אבות, הוא מפריע לכל השכנים... אם בית המשפט יפסוק לי אפילו 1,000 ש"ח אני אוכל לחזור לבית" (ע' 3 ש' 31; ע' 4 ש' 1, 8-10, 25 לפרוטוקול).

אומנם, במסגרת הליך הנדון בבית משפט לתביעות קטנות, ניתן לקיים דיון במסגרת לא פורמלית, עם זאת מבחינת דיני הראיות וסדרי הדין, חייב תובע להוכיח את תביעתו ואת הסעד הנדרש, ולהביא נתונים מדוייקים על טבעו ואופיו של הנזק הכספי הנטען על מנת שיהא זכאי לפיצוי (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פד"י לה(2)800).

בעניינינו, התובעת לא עמדה בנטל, ולא הוכיחה, אף לא באמצעות עדיה, כי בשל התנהגותו של הנתבע כלפיה נגרמו לה נזקים כספיים, בסכום כלשהו, בגין ביטול שיעורים פרטיים.

עוגמת נפש

6.         באשרלטענת התובעת ביחס לעוגמת הנפש, הרי שאין בטענה זו כדי לעמוד בפני עצמה שעה שיתר הטענות שהעלתה נדחו. 

אף שאיני מקל ראש במצב היחסים הרעוע בין הצדדים, אין בטענות שמנתה התובעת בכתב התביעה ובעדותה, כדי לענות על ההגדרה "עוגמת הנפש", המוגדרת במילון אוצר הלשון העברית (הוצאת מסדה, ירושלים, תשל"ב), כ" יגון עמוק ותהומי המתקשר במקורות לחורבן ולמוות".          התובעת הבהירה כי  " לא מדובר בכסף, זה רק כדי שאוכל לחיות בשקט" (ע' 4 ש' 25 לפרוטוקול), וסעד זה אינו נמנה על הסעדים אשר בסמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות.

7.         אשר על כן, התביעה נדחית.  בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר העתק ממפסק הדין לצדדים.

ניתן היום,  כ"ח תשרי תשע"ד, 02 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: